Zainstaluj Steam
zaloguj się
|
język
简体中文 (chiński uproszczony)
繁體中文 (chiński tradycyjny)
日本語 (japoński)
한국어 (koreański)
ไทย (tajski)
български (bułgarski)
Čeština (czeski)
Dansk (duński)
Deutsch (niemiecki)
English (angielski)
Español – España (hiszpański)
Español – Latinoamérica (hiszpański latynoamerykański)
Ελληνικά (grecki)
Français (francuski)
Italiano (włoski)
Bahasa Indonesia (indonezyjski)
Magyar (węgierski)
Nederlands (niderlandzki)
Norsk (norweski)
Português (portugalski – Portugalia)
Português – Brasil (portugalski brazylijski)
Română (rumuński)
Русский (rosyjski)
Suomi (fiński)
Svenska (szwedzki)
Türkçe (turecki)
Tiếng Việt (wietnamski)
Українська (ukraiński)
Zgłoś problem z tłumaczeniem
Panama 
כמעט שהתרגלתי
לחבק כרית בלילה
כי את חסרה
וכמעט שהתרגלתי
לא לשאול ולא לדעת
אם את עוד ערה
ואם זה לא היה עצוב
אולי גם הייתי
צוחק וצועק, וזורק לך מילה ושותק
אולי היית מבינה
פזמון
שיום גשום כבר סוף עונה
התגעגעתי כבר שנה
כמעט שהתרגלתי לבדידות ללכת לאיבוד להיסחף
יום גשום כבר סוף עונה
התגעגעתי כבר שנה
כמעט שהתרגלתי בימים האחרונים שלא להתאהב
בית ב׳
כמעט שהתרגלתי
לעשות דברים אחרת
קל טיפה יותר
ועכשיו כבר התרגלתי
עם עצמי להישאר
משהו חסר
ואם זה לא היה עצוב
בטוח הייתי
צוחק ובורח, זורק עוד מילה ושוכח
אולי היית מבינה
מדמיין שאת עוברת את הכביש
מתגעגע לימים שזה אני ואת
ואלוהים הו אלוהים
נתת לי הכל נתת לי גם אותה
ואחרי שהיא הלכה אני ממשיך
עוד לילה של גאות לצד דמעה קטנה
ואלוהים הו אלוהים
אני מתפלל תבואי לדקה
לא רוצה יותר לומר לך מה קרה
איך אני מתרסק מתפרק מכל מה שהיה
הצמיד שעל ידך לאמונה תפלה
הוא משאיר לך את הכל פתוח בחיים
עוד רגע שאני מרגיש פתאום לבד
ואלוהים הו אלוהים
ביום גשום אני תמיד חוזר איתך
אל העיר אל הרחובות אל הדברים
הכי קטנים שהיו שוב מצחיקים אותך
ואלוהים הו אלוהים