Steamをインストール
ログイン
|
言語
简体中文（簡体字中国語）
繁體中文（繁体字中国語）
한국어 (韓国語)
ไทย (タイ語)
български (ブルガリア語)
Čeština（チェコ語）
Dansk (デンマーク語)
Deutsch (ドイツ語)
English (英語)
Español - España (スペイン語 - スペイン)
Español - Latinoamérica (スペイン語 - ラテンアメリカ)
Ελληνικά (ギリシャ語)
Français (フランス語)
Italiano (イタリア語)
Bahasa Indonesia（インドネシア語）
Magyar（ハンガリー語）
Nederlands (オランダ語)
Norsk (ノルウェー語)
Polski (ポーランド語)
Português（ポルトガル語－ポルトガル）
Português - Brasil (ポルトガル語 - ブラジル)
Română（ルーマニア語）
Русский (ロシア語)
Suomi (フィンランド語)
Svenska (スウェーデン語)
Türkçe (トルコ語)
Tiếng Việt (ベトナム語)
Українська (ウクライナ語)
翻訳の問題を報告
Panama 
כמעט שהתרגלתי
לחבק כרית בלילה
כי את חסרה
וכמעט שהתרגלתי
לא לשאול ולא לדעת
אם את עוד ערה
ואם זה לא היה עצוב
אולי גם הייתי
צוחק וצועק, וזורק לך מילה ושותק
אולי היית מבינה
פזמון
שיום גשום כבר סוף עונה
התגעגעתי כבר שנה
כמעט שהתרגלתי לבדידות ללכת לאיבוד להיסחף
יום גשום כבר סוף עונה
התגעגעתי כבר שנה
כמעט שהתרגלתי בימים האחרונים שלא להתאהב
בית ב׳
כמעט שהתרגלתי
לעשות דברים אחרת
קל טיפה יותר
ועכשיו כבר התרגלתי
עם עצמי להישאר
משהו חסר
ואם זה לא היה עצוב
בטוח הייתי
צוחק ובורח, זורק עוד מילה ושוכח
אולי היית מבינה
מדמיין שאת עוברת את הכביש
מתגעגע לימים שזה אני ואת
ואלוהים הו אלוהים
נתת לי הכל נתת לי גם אותה
ואחרי שהיא הלכה אני ממשיך
עוד לילה של גאות לצד דמעה קטנה
ואלוהים הו אלוהים
אני מתפלל תבואי לדקה
לא רוצה יותר לומר לך מה קרה
איך אני מתרסק מתפרק מכל מה שהיה
הצמיד שעל ידך לאמונה תפלה
הוא משאיר לך את הכל פתוח בחיים
עוד רגע שאני מרגיש פתאום לבד
ואלוהים הו אלוהים
ביום גשום אני תמיד חוזר איתך
אל העיר אל הרחובות אל הדברים
הכי קטנים שהיו שוב מצחיקים אותך
ואלוהים הו אלוהים